אבני דרך
הקדמה...
משהו כמו אנו רוצים להציג בפניכם את אבני הדרך בדרכה של CIMI...
"תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם" (במדבר ט"ו, ט"ז).
"כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון. לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה. כל אדם יש לו הזכות לחיים, לחירות ולביטחון אישי".
(קטע מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. האומות המאוחדות 1948 ).
אבן דרך מספר 1 : - הרעיון (סוף מעשה במחשבה תחילה).
אני חושבת שבכל פסקה להכניס תמונה צילום של אבן מונח על מלט ועל גבי התמונה הטקסט הנ"ל
בתפקידו כמנכ"ל המחלקה לעלייה וקליטה בסוכנות היהודית היו לארנון מנטבר קשרי עבודה עם ה –I.O.M. (ארגון ההגירה הבינלאומי) שהיה באותה עת, ארגון בינמדינתי. באחד המפגשים עם ראשי הארגון פנה אליו עוזר מנכ"ל I.O.M. והציע לחלוק את הניסיון של ישראל בקליטת מהגרים עם שאר העולם.
ארנון הציע זאת למר משה נתיב שהיה מנכ"ל הסוכנות היהודית באותו זמן והמליץ שהסוכנות היהודית, עם ניסיונה המעשי הרב בעליית יהודים (הגירה) ובקליטתם, תתרום ותעשיר את ארגון I.O.M. בידע המקצועי שלה. בעקרון, הסכים משה נתיב עם הרעיון, אך הדבר לא הסתייע.
בתאריך 1.6.1995 פרש ארנון מהסוכנות היהודית/ממשרד הקליטה?, התמנה כמנכ"ל ג'וינט ישראל ובתוקף תפקידו זה פרש לפני מייקל שניידר, שהיה מנכ"ל ארגון הג'וינט העולמי, את חזונו לחלוק עם גופים בינלאומיים אחרים העוסקים בהגירה, את הידע והניסיון הרב שהצטבר בישראל בכל מה שקשור לעליה וקליטה. מייקל שניידר הבין והשתכנע בחשיבות הנושא ובמכתב רשמי ששלח לארנון נתן לו את "האור הירוק" לביצוע.
CIMI אירגנה סמינרים בינלאומיים בגרמניה עם ZWST והצלב האדום הגרמני, הסמינר השני התמקד בהשוואה בין הניסיון של פרנקפורט ותל אביב ושילוב מהגרים. בנוסף התקיים סמינר בגואטמלה עם משרד החוץ בנושא קשרי תפוצה מולדת בשיתוף עם משרד הקליטה.
כך הוקמה CIMI במסגרת ג'וינט ישראל.
לצרף לכאן את מכתבו של מייקל שניידר לארנון באנגלית (המכתב המקורי) ובתרגום לעברית.
אבן דרך מספר 2 : - ישראל, מודל לעולם בתחום הקליטה וההסתגלות בנושא ההגירה.
בשנים 1997 – 1999 ביוזמה של CIMI מתחילה פעילות של סמינרים, השתלמויות וקורסים מקצועיים בנושאים של הגירה וקליטה. בקורסים הללו נוטלים חלק משתתפים מכל העולם שיש להם קשר לנושאי הגירה וקליטה. הקורסים המועברים אינם רק תאוריה. משתתפי הקורסים הללו מבקרים בפרויקטים שונים המתרחשים בישראל והקשורים לנושא הקליטה. כאן המקום להדגיש שפעילות זו של הג'וינט לא הייתה פעילות רווחית ולא הכניסה כסף לג'וינט .נהפוך הוא, בפעילות זו הג'וינט השקיע כספים מתקציבו.
הערה: לאבן זו ממליץ לצרף כמה תמונות מהסמינרים שערכה CIMI.
אבן דרך מספר 3 : הקשר עם נציבות האו"ם לפליטים (U.N.H.C.R)
בשנים 2007 – 2008 החל נושא מבקשי המקלט לתפוס מקום משמעותי במודעות הציבורית והפוליטית בישראל , כולל סחר בבני אדם (תופעת הזנות ,בעיקר ממזרח אירופה). CIMI יוצרת קשרים עם משרדי הממשלה השונים הנוגעים בנושאים האלה ומתחילה הכשרות לעובדי משרדי ממשלה שונים כיצד לתקשר עם המהגרים לסוגיהם השונים: עובדים זרים (הבאים בעיקר מארצות שונות באסיה), ומבקשי מקלט רבים המגיעים בעיקר מאפריקה. נציבות האו"ם לפליטים מכירה בחשיבותה ובפועלה של CIMIונוצר קשר הדוק בינה לבין CIMI המוצא את ביטויו בין השאר בתמיכה כספית בפעולותיה השונות של CIMI. CIMI יוצרת תכניות והכשרות לבעלי תפקידים ולנושאי משרה לאותם אלו שעוסקים בנושאים הללו בארצות מהם מגיעים מהגרי העבודה, ואותן אלה שסחרו בהן לשם זנות .ההכשרות המועברות כאן בישראל ואף בחו"ל עוסקות בין השאר ביכולת לזהות סחר בנשים, באנשים, באותם אלו שהם למעשה קורבנות של עבדות. במימון של כספים המגיעים מהאיחוד האירופאי מוקמים מקלטים לנשים שחולצו מהזנות, וכן מוקמים מנגנונים לטיפול בכל נושא ההגירה במשרדי הממשלה השונים שהתוצאה הסופית שלהם היא הקמת רשות ההגירה, גוף מרכזי שנועד לטפל במהגרים השונים לישראל.
נושא המחקרים המדעיים הנערכים בשיתוף פעולה עם מוסדות אקדמאיים בישראל העוסקים בנושאי הגירה מתחיל לתפוס מקום נכבד בפעולותיה של CIMI.
פרויקט בנושא מהגרי עבודה ופליטים- הגשה לאיחוד האירופאי. עם קבלת המענקים מאת האיחוד האירופי (EU), CIMI החלה את עבודתה עם מהגרים לא יהודים. ניהלנו מספר תוכניות ביניהן זיהוי בקורבנות סחר, הסכמים בילטרליים, חזרה מרצון, RSD קביעת זכאות למעמד פליט ועוד. התקיימו הכשרות לעובדי מדינה במגוון נושאים והיו גם סיורים בחו"ל על מנת להתרשם גם מהניסיון האירופאי. במקביל מדינת ישראל פעלה יחד עם IOM ליצור מגנון חדש להבאת מהגרי עבודה ללא תיווך. דבר זה מאפשר למהגרי עבודה להגיע בלי לשלם סכומים מופרזים ($12-15,000) לחברת כ"א. ההסכם הראשון נחתם עם תאילנד בשנת 2010 ו CIMI נבחרה לייצג את IOM בארץ ולהיות חלק אינטגרלי מהמגנון החדש.
בשנת 2011 מקבלת סימי את פרס הנשיא. העיטור ניתן עבור המאבק בסחר בבני אדם וחתומים עליו נשיא המדינה מר שמעון פרס ושר המשפטים מר יעקב נאמן.
הערה: ממליץ לצרף לכאן את תעודת פרס הנשיא שניתן לסימי בשנת 2011.
אבן דרך מספר 4 : יציאה מהג'וינט –CIMI הופכת לעמותה עצמאית .
בחודש ינואר 2014 יוצאת CIMI מארגון הג'וינט .לימים, יאמר אילן כהן, מי שעבד בזמנו בארגון האו"ם ועסק בהגירה, שהיציאה לעצמאות של CIMI היה הצעד הנכון לעשות. נושא ההגירה והטיפול במגוון הנושאים הקשורים למהגרי עבודה, מבקשי מקלט לסוגיהם השונים חייב למעשה הקמת גוף (עמותה) עצמאי המטפל רק בנושא זה. גוף שזה כל תכליתו ועבודתו ולא פרויקט במסגרת ארגון גדול (ג'וינט) העוסק בנושאים אחרים לגמרי. המחשבה שהנחתה את ארנון בשלב זה של יציאה לעצמאות הייתה להביא ל CIMI מגוון של אנשים יוצאי משרדי ממשלה וארגונים שונים שעסקו בעליה, קליטה והגירה וסך ניסיונם הידע והקשרים המקצועיים שצברו יצור שלם הגדול באיכותו מסך חלקיו .כך הגיעו לסימי אנשים ונשים ממקומות שונים .משרדי ממשלה(חוץ, קליטה, פנים), הסוכנות היהודית (המחלקה לעלייה וקליטה) ועוד גופים. הכנסתם של כולם תחת הגג של CIMI איפשרה לטפל בבעיות והאתגרים הרבים שהביאה בכנפיה ההגירה לסוגיה השונים.
הערה: ממליץ לצרף פסיפס של תמונות אנשים ונשים ממשרדי ממשלה וגופים שונים שהצטרפו לסימי. הם יופיעו בשמותיהם המלאים ובתפקידים בהם היו קודם פרישתם. ???
אבן דרך מספר 5 : זכייתה של CIMI במכרז של רשות ההגירה של מדינת ישראל.
בשנת 2016 זכתה סימי במכרז ובהכרה רשמית של מדינת ישראל כעמותה המטפלת בהגירה ובמהגרים. הייתה זו הכרה רשמית של מדינת ישראל ביכולותיה ובכישוריה של סימי לא רק בתוך ישראל , אלא גם מחוץ לה. המדינה ראתה בסימי כשותפה ביחד איתה לבניית הסכמים בילטראליים עם מדינות שונות בעולם .מעתה, מדינת ישראל ביחד עם סימי חותמות הסכמים להבאת עובדים זרים לישראל בצורה מאורגנת ומסודרת .אם עד עתה עובד זר שרצה לבוא לעבודה בישראל נאלץ לשלם כ – 12,000 דולר לחברת כוח אדם פרטית, מעתה ,בעקבות ההסכמים שנחתמו הוא ישלם כ – 1,000 דולר בלבד והכל ייעשה בגלוי ועל פי ההסכם שנחתם. כאן המקום להזכיר שמרביתם של מהגרי העבודה מגיעים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך והכסף לא מצוי בידם . בעבר, על מנת לשלם את הסכום הגבוה שדרשו ממנו חברות כוח האדם השונות, נאלץ העובד לקחת הלוואות בריבית קצוצה .כשהגיעו לארץ, בשנתיים וחצי הראשונות/בשנה הראשונה ??לעבודתם כאן בארץ (מתוך החמש שנים שבאו לעבוד בישראל),כל הכסף שהרוויחו נועד לתשלום חוב ההלוואה ולא לפרנסת משפחותיהם. הסכום החדש אותו נדרשו לשלם (כאלף דולר) שינה את התמונה ואת מצבם הכלכלי שמקצה לקצה. עתה, רוב רובו של הסכום אותו הרוויחו בישראל ישלח למשפחותיהם מעבר לים . בדיוק לשם כך הם באו לעבוד בישראל. הסכמים מעין אלו נחתמו עם תאילנד ועם סרי לנקה. גם אם ההסכם עם תאילנד לא מומש במלואו, עצם חתימתו הראתה שאפשר גם אחרת. ניתן להביא עובדים זרים לישראל בדרך הוגנת ותוך שמירה על זכויותיהם הבסיסיות הן בארץ מותאם והן בארץ היעד אליה הם רוצים להגיע, ישראל.
ההסכמים הללו היטיבו עם מהגרי העבודה, הם תרמו לתיקון עולם ומנעו שחיתויות וסחר בבני אדם .
הערה: ממליץ לצרף צילומים של מהגרי עבודה בעבודות שונות בישראל (סיעוד, חקלאות, בנין, וכדו') .
אבן דרך מספר 6 : מחקרים ופרסומים מקצועיים בנושאי הגירה.
CIMI יוזמת ומעורבת בכל מה שקשור להעשרת והרחבת הידע המקצועי בנושאי הגירה .מדובר במחקר, הערכה ופיתוח פרויקטים חדשים בנושא. הידע והמסקנות העולים ממחקרים אלו מופצים לכל הגורמים הרלוונטיים בארץ ובעולם בכוונת מכוון שיוטמעו בעשייה היום יומית. בין המחקרים אותם יזמה סימי ניתן לציין:
מחקר משותף עם מרכז טאוב בנושא תרומתם של מהגרי עבודה לפריון המשק הישראלי
סקר עמדות של החברה הישראלית כלפי מהגרים.
שיתופי פעולה עם תכניות אקדמיות באוניברסיטאות השונות בישראל .
הערה: ממליץ לצרף תמונות של עבודות המחקר שנעשו ביוזמת ובשיתוף של CIMI (הכוונה לצילומי הכריכה של העבודות הנ"ל).
אבן דרך מספר 7 : הרחבת פעילות- הגברת מעורבות .
שנת 2017 אופיינה בהגברת פעילות והמחויבות של סימי בכל מה שקשור למבקשי מקלט בישראל .כספי תרומות בסך 200,000 ₪ הועברו לסימי למימון פעולות סיוע אלמנטריות עבור מבקשי מקלט בישראל. סימי הרחיבה את מעגלי פעילותה והשפעתה לערים בפריפריה בהם שוהים מבקשי מקלט .כל הפעילות הזו נעשית בשיתוף עם הרשויות המקומיות .
הערה: ממליץ לצרף את סיפורה של מאיה בן זקן מרכזת תחום מיצוי זכויות לפליטים ומבקשי מקלט באילת. הסיפור מובא להלן:
סיפורה של פליטה
לינק לPDF
אבן דרך מספר 8 : CIMI היום (2020/ 2021 ) בשלוש השנים האחרונות
CIMI הצליחה לגייס מנהיגות מתנדבת המונה 25 – 30 פעילים שתורמים מזמנם, מרצם, ניסיונם וקשריהם. CIMI מפעילה מרכז פניות טלפוני בעשר שפות למהגרי עבודה שהגיעו באמצעות הסכמים בילטרליים. המרכז פועל חמישה ימים בשבוע ,מקבל, מתעד, ממיין ומעביר לגופים הרלוונטיים את הפניות המגיעות אליו ממהגרי העבודה ומבקשי המקלט ועושה מעקב ובקרה אודות הטיפול והתוצאה של כל פנייה ופנייה.
הערה: ממליץ להוסיף לכאן את סיפורו של דניאל, כפי שמובא להלן לינק לPDF
אבן מספר 9 : צופה פני עתיד- החזון של סימי
הערה: ממליץ לצרף תמונה/צילום/ציור המבטאים חזון וצפייה לעתיד באופק טוב יותר.
הערות של דני
לדעתי חסר פרק מאוד משמעותי, פרויקט בנושא מהגרי עבודה ופליטים- הגשה לאיחוד האירופאי. אם קבלת המענקים של ה- החלה את עבודתה עם מהגרים לא יהודים. נהלנו מספר תוכנית בינהם זיהוי בקורבנות סחר, הסכמים בילטרלים, חזרה מרצון, RSD קביעת זכאות למעמד פליט ועוד. התקיימו הכשרות לעובדי מדינה במגוון נושאים והיו גם סיורים בחו"ל על מנת להתרשם מהנסיון האירופאי. במקביל מדינת ישראל פעלה יחד עם IOM ליצור מגנון חדש להבאת מהגרי עבודה ללא תיווך. דבר זה יאפשר למגרי עבודה להגיע בלי לשלם סכומים מופרזים($12-15,000) לחברת כ"א. ההסכם הראשון נחתם עם תאילנד בשנת 2010 וסימי נבחרה לייצג את IOM בארץ ולהיות חלק אינטגרלי מהמגנון החדש.
בנוסף הייתי מוסיף לפרק הראשון סמנרים בינלאומיים שאורגנו ע"י סימי בגרמניה עם ZWST והצלב האדום הגרמני, הסמינר השני השוואה בין הנסיון של פרנקפורט ותל אביב ושילוב מהגרים. בנוסף התקיים סמינר בגאוטמלה עם משרד החוץ בנושא קשרי תפוצה מולדת בשיתוף עם משרד הקליטה.
לדעתי מאוד חשוב שרזי יראיין את אילן כהן שחזר לארץ ויכול להוסיף על התפתחות סימי.