וובינר בעקבות מחקר חדש: מה מעצב את תחושת הביטחון של מהגרי העבודה?

בסוף חודש יוני קיימנו מפגש מקוון לציון שנה למלחמת שאגת הארי, בהשתתפות חוקרות וחוקרים, נציגי ממשלה ומקבלי החלטות, נציגי ארגונים וחברה אזרחית. במפגש הוצגו ממצאי מחקר שערכה CIMI, עם סיום הסבב הראשון של המלחמה עם איראן, אשר בחן את תחושת הביטחון של מהגרי עבודה בישראל בתקופה זו. המחקר התבסס על סקר רחב היקף בקרב 1,502 מהגרי עבודה ממדינות מוצא שונות ומענפי תעסוקה מגוונים. תחושת הביטחון נבחנה באמצעות שלושה ממדים: ביטחון פיזי, ביטחון תעסוקתי ורשתות תמיכה. הממצאים מצביעים על חשיבותן הרבה של רשתות תמיכה, ובעיקר על עצם קיומו של גורם זמין שאליו ניתן לפנות בעת חירום, כמרכיב המחזק את תחושת הביטחון. מנגד, דאגה ולחץ מצד המשפחות במדינות המוצא נמצאו כגורמים המחלישים את תחושת הביטחון, גם כאשר התנאים הפיזיים בישראל, למשל נגישות למרחב מוגן, תומכים בה.

עוד עלה מן המחקר כי מידע ברור, אמין, בזמן אמת ובשפה מובנת הוא תנאי מרכזי לחיזוק תחושת הביטחון של העובדים. באופן מעניין, הביטחון התעסוקתי לא נמצא כבעל משקל משמעותי  בהסבר תחושת הביטחון. כמו כן נמצאו הבדלים ניכרים בין קבוצות עובדים ממדינות מוצא שונות, גם אם הם מועסקים באותו ענף ולכאורה פועלים בתנאים דומים.

ד"ר אנדה ברק ביאנקו, מנהלת תחום מחקר והערכה ב־CIMI, הציגה את ממצאי המחקר. לאחר מכן התקיים פאנל שעסק במשמעויות המעשיות של הממצאים וביישומם בשטח, בהשתתפות משה נקש ראש מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה, רס"ן נורית ג'סיקה ברקי ליברמן מפיקוד העורף, ונציגות המעסיקים ויויאן בן עמי וג'סיקה פרלמן.

הדיון הדגיש את הצעדים שננקטו מאז יוני 2025 - בשיתוף CIMI, רשות האוכלוסין וההגירה ופיקוד העורף - לחיזוק תחושת הביטחון של מהגרי העבודה ולשיפור הנגישות למידע ולסיוע בשעת חירום. המפגש חיבר בין ממצאי המחקר לניסיון שנצבר בשטח והציג תהליך למידה שיושם גם באירועי חירום מאוחרים יותר.

לקריאת המחקר המלא >>