למרות המצב הביטחוני המורכב ודחייה של הרגע האחרון עם פרוץ המלחמה, המשכנו לקדם את תהליך התכנון האסטרטגי של הארגון. מאז חודש נובמבר פועלים צוותי הארגון לבחינה מעמיקה של כיווני הפעולה ולגיבוש ראייה אסטרטגית לעתיד, על רקע מגמות משמעותיות בתחום ההגירה. בשבועות האחרונים התקיימו שלושה מפגשי זום להצגת סיכום התהליך בתחומי הפעילות השונים. חלק מהמפגשים נערכו אף תחת אזעקות, דבר שהדגיש את המחויבות להמשך פעילות גם בתנאי אי ודאות. התהליך מתקיים בשיתוף פעולה בין הוועד המנהל והצוות המקצועי, בל

במהלך תקופת המלחמה מתקיימת סדרת וובינרים רב לשוניים למהגרי עבודה בישראל, בשיתוף רשות האוכלוסין וההגירה ופיקוד העורף, במטרה להעביר מידע חיוני והנחיות מצילות חיים לעובדים מכלל ענפי התעסוקה. עד כה התקיימו שמונה וובינרים בשפות שונות, בהם תאית, סינהלה, הינדית, סינית מנדרינית, רוסית, נפאלית וטאגאלוג. באמצעות מתורגמניות CIMI מועברות הנחיות פיקוד העורף באופן נגיש וברור, תוך התאמה לשפות ולקהלים השונים. הוובינרים מאפשרים לא רק העברת מידע, אלא גם שיח פתוח עם המשתתפים, מתן מענה לשאלות וה

מרכז הפניות של CIMI, הפועל עבור רשות האוכלוסין וההגירה, החל לפעול כבר בשבת בבוקר עם פרוץ המלחמה ומאז מעניק מענה למהגרי עבודה בכל הענפים ובכל השפות, הן לעובדים שהגיעו במסגרת הסכמים והן לגיוס פרטי. לצד טיפול בפניות שגרתיות, המרכז מספק מענה גם לסוגיות הקשורות למצב החירום, ובהן הנחיות מיגון, זכויות עבודה בתקופת מלחמה וכן סוגיות של יציאה וחזרה לישראל. במסגרת הפעילות מתקיים שיתוף פעולה עם פיקוד העורף. צוות CIMI מתרגם ומפיץ מידע וסרטונים עם הנחיות בשפות שונות, המועברים לקבוצות וואטס

לקריאה בYNET: https://www.ynet.co.il/economy/article/yokra14625918

לקריאה ב-YNET: ynet.co.il/news/article/bk000sy1qwl

שנת 2025 הציבה אתגרים חסרי תקדים בתחום ההגירה. בניוזלטר שלנו אנו מסכמים, באמצעות נתונים נבחרים, את העשייה של CIMI בתחומים המרכזיים שבהם אנו פועלים: הגירת עבודה, מרכז הפניות לעובדים זרים, מחקר, פרויקט המתמחים בחקלאות ומבקשי מקלט .  לינק לניוזלטר: https://mailchi.mp/4aa0c83851e1/cimi-2025

היום (9.12.2025) התקיים בנתב"ג טקס פרידה, לפני השבת גופתו של החטוף התאילנדי סותטיאק רינתלאק לקבורה בארצו. סותטיאק, שהיה עובד בחקלאות בישראל, נרצח ונחטף ב-7 באוקטובר ממטעי קיבוץ בארי. הוא עבד פה במשך כמעט חמש שנים, הותיר אחריו זוג הורים ואח. אנו משתתפים בצערה הגדול של המשפחה.

עולם ההגירה בישראל משתנה ללא הרף וביתר שאת בשנתיים האחרונות בשל מלחמת חרבות ברזל וההשלכות על אוכלוסיות הזרים בארץ. זוהי הזדמנות בשבילנו לקיים חשיבה מעמיקה ולחשב מסלול מחדש. לאחר הכנות רבות, החודש התנענו, בהובלת היו״ר פיני אביבי ובשיתוף הוועד המנהל, תהליך אסטרטגי שיימשך מספר חודשים ובסופו ייקבעו כיווני הפעולה המרכזיים של העמותה לשנים הקרובות. מתרגשים ומצפים להמשך!

ביפין היה בן 23 שהגיע לישראל במסגרת תכנית המשתלמים בחקלאות, הוא הגיע לישראל מספר שבועות ספורים לפני היום הנורא, הוא עבד בקיבוץ עלומים שבעוטף עזה, מתוך חלום ללמוד חקלאות ולהביא את הידע שרכש לעזור לקהילה ממנה בא בנפאל. הוא היה סטודנט מוכשר, חייכן ואוהב מוזיקה. ביום הטבח, כשמחבלי חמאס חדרו לקיבוץ, ביפין גילה אומץ יוצא דופן: לפי עדויות חבריו, בעת ההתקפה הסתתרו כולם במיגונית, וביפין הצליח להחזיר רימון שנזרק פנימה החוצה, אך רימון נוסף גרם לו ולאחרים לאבד את ההכרה. אות החיים האחרון

ב-7 לאוקטובר 2023 שהו בעוטף עזה כ-5,000 מהגרים: מהגרי עבודה שהועסקו בענפי חקלאות, בניין וסיעוד, סטודנטים שהשתתפו בתוכנית מתמחים בחקלאות וכן מבקשי מקלט. בין הנרצחים באותו יום היו 71 מהגרים אזרחי תאילנד, נפאל, סין, הפיליפינים, טנזניה, סרי לנקה, קמבודיה, מולדובה, אריתריאה וסודן. בהמשך, נהרגו בצפון הארץ שישה עובדים נוספים מתאילנד ומהודו. כולם הגיעו לישראל בתקווה לפרנסה, למידה, עתיד טוב יותר – ונהרגו באכזריות קשה כשהם רחוקים מביתם ומשפחתם. גופתו של ביפין ג'ושי, סטודנט נפאלי שנחטף

מלחמת חרבות ברזל שינתה לא רק את המציאות הביטחונית והחברתית בישראל, אלא גם את מדיניות ההעסקה של עובדים זרים. דו"ח חדש של CIMI שנעשה ע"י ד"ר אנדה ברק ביאנקו, בוחן את השינויים במדיניות הגירת העבודה לאחר 7 באוקטובר, מתעד את קריסת מודל ה"כלים השלובים" שהתבסס על שילוב עובדים פלסטינים ומהגרי עבודה, ואת המעבר למדיניות חדשה הנשענת על עקרונות "חלף פלסטינים" וגיוון מקורות וערוצי גיוס. הניתוח מזהה ארבעה אתגרים מבניים:​ רגולטוריים, חברתיים, כלכליים ותשתיתיים, שהמדיניות החדשה מעצבת, ומעלה

מתוך כ-3000 פועלי בניין שנבחנו בסרי לנקה בסבב גיוס שמיני במסגרת יישום ההסכמים הבילטרלים, עברו בהצלחה כ-2000 פועלים. פעילות זו מראה התמדה ודיוק מקצועי המשקפים את הצד המדיני והמקצועי הסרי לנקי. בישראל יש מחסור גדול בשוק מקצועות הבניין זה זמן רב והסרי-לנקים ממשיכים לעמול בגיוס וסינון מקדים של המועמדים הבאים להיבחן מקצועית בענפי הבניין. יש לציין כי לעומת הגיוס הפרטי, הבאת עובדים באמצעות הסכמים בילטרלים מאפשר הקפדה על הרמה המקצועית של הפועלים, בהובלה ואחריות של משרד הבינוי והשיכון

סיפורה של הקבוצה "צעירות מגשימות חלומות" מתחיל במפגש הורים שהתקיים באילת באמצע מאי 2025. את המפגש הנחו יחד קרן ויינברג, יועצת חינוכית...

ארנון מנטבר, דמות מפתח בתחומי ההגירה והקליטה, פרש לאחרונה מתפקידו כיושב ראש עמותת  CIMI . הוא ייסד את העמותה לפני 27 שנים והוביל אותה...

פיני, שכיהן בשנים האחרונות כחבר ועד מנהל בעמותה, הוא דיפלומט לשעבר אשר שירת במגוון רחב של תפקידים במשרד החוץ, האחרון בהם משנה למנכ"ל משרד...

החלטה שנועדה להבטיח הגנה על זכויותיהם ולמנוע תופעות של תיווך וניצול. מתוך החלטת ממשלה 4024, סעיף 6 : "במטרה למנוע ניצול לרעה של עובדים...

להלן נתונים נבחרים : ·         בסוף שנת 2024 שהו בישראל 69,507 עובדים שהגיעו במסגרת הסכמים בילטרליים.   ·         במהלך שנת 2024 התקבלו...

באירועי ה-7 לאוקטובר 2023 שהו בעוטף עזה כ-5,000 מהגרים: מהגרי עבודה שהועסקו בענפי חקלאות, בניין וסיעוד, סטודנטים שהשתתפו בתוכנית מתמחים...

מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל", סרי לנקה הפכה למדינה משמעותית בסיוע למשק הישראלי. ההסכם הבילטרלי בין המדינות להבאת מהגרי עבודה התרחב לענפי...